פרק 1

195 7 0
                                    

קייט

אני מנגבת את פניי מהדמעות שלא מפסיקות לרדת, המשפטים שהטיח בפניי מהדהדים בראשי ואני לא מצליחה להפסיק לבכות.

מיה מתקשרת אליי, עוד הפעם.

מה היא רוצה עכשיו?

היא לא יכולה ליהנות מירח הדבש שלהם בלי לדבר איתי? הייתי בטוחה שליאם לא יעזוב אותה בכלל, אפילו לא לרגע אחד, אבל אם היא לא מפסיקה להתקשר אליי אז היא בטח עדיין לא דיברה איתו.

"אני לא יודעת מה לעשות," היא לוחשת בתסכול.

"את לא צריכה לדעת כלום, את חייבת לספר לו כבר, אני בטוחה שהוא ישמח לשמוע את זה."

"איך את יכולה להיות בטוחה?" דאגה בקולה.

"את מכירה אותי, ואני בטוחה במיליון אחוז. אין אדם אחד שלא מכיר אותך בתור אשתו של ליאם, הוא דאג לזה. ואני בטוחה שגם הוא רוצה את זה כמו שאת רוצה, זה לא משנה אם זה היה מתוכנן או לא." אני מרגיעה אותה ולוחצת על כפתור המעלית בבניין שבו אני גרה.

"אני לא יודעת, זה כל כך מלחיץ."

"הדבר היחיד שאת צריכה להילחץ לגביו זו העובדה שלא סיפרת לו ברגע שגילית. הוא יכעס אם ידע שלא סיפרת לו ישר," אני נאנחת.

"טוב, אם את כל כך בטוחה."

"את יודעת שאין דבר שאני בטוחה בו יותר מזה."

"אוקיי. אז ספרי לי, רבת איתו שוב? חשבתי שהכול בסדר עכשיו."

"הכול נהיה גרוע בהרבה מהפעם האחרונה שדיברנו," אני כמעט בוכה רק מלחשוב על מה שקרה.

לא מספיק שאני צריכה לראות אותו מתלחשש איתה בכל יום ובכל הזדמנות שיש להם, הוא בכלל לא מנסה להסתיר את זה ואני לא יכולה אפילו להאשים אותה, היא לא יודעת על שום דבר ממה שקרה בינינו. בנוסף גם הבנתי ששוב יצאתי טיפשה, שוב טעיתי. הסקתי מסקנות רק בגלל שלא ידעתי כלום, אבל אני לא אשמה בכך שהוא לא שיתף אותי בשום דבר. הוא אף פעם לא סיפר לי על המשפחה שלו, ורק עכשיו גיליתי שיש לו בכלל משפחה. לא חשבתי על זה קודם בגלל ששם המשפחה שלהם שונה לגמרי, שיקול הדעת שלי השתבש רק בגללו.

"מה קרה הפעם?"

"הוא הכחיש כל קשר שיש לו עם העוזרת שלי, ואני לא יודעת אם אוכל באמת להאמין לזה. יותר גרוע, היית חייבת לשמוע את המילים שאמר לי, זה ממש פגע בי, הוא בחיים לא הרים עליי את הקול שלו. וגם מקודם, הוא הסתכל עליי במבט כל כך..." אני לא יכולה אפילו להגיד את זה בקול.

"את שוב בוכה?"

"לא." אני מנגבת את לחיי ויוצאת מהמעלית ברגע שהדלתות נפתחות. "אדבר איתך מאוחר יותר."

דלתות המעלית נסגרות ונפתחות שוב אחרי דקה בזמן שאני הולכת במסדרון לכיוון הדירה שלי. יש לי הרגשה רעה, והיא אומרת לי לא להסתובב ולהיכנס מהר לתוך הדירה. אני מחישה את צעדיי ושומעת צעדים מהירים מאחוריי, מתחילה לרוץ תוך כדי שמוציאה את המפתח לדירה, נכנסת במהירות וסוגרת את הדלת אחריי.

משיכה בלתי נשכחת ☆Where stories live. Discover now