קייט
אחרי שמיה כמעט מתה פעמיים, הגעתי למסקנה שכדאי שאלמד להגן על עצמי, לכן החלטתי לנצל את החדר כושר הענק שנמצא במלון.
לא תיארתי לעצמי שאגיע למקום גדול כל כך וגם לא חשבתי שאפגוש שם את ג'ייסון לרגע קצר לפני שנעלם, אבל מה שהייתי צריכה לדעת, זה שהוא יתעלם ממני.
עברו כבר שבועיים מאז שהתחלתי לעבוד, הספקתי כבר להבין שזואי היא יותר עוזרת מאשר רק המזכירה שלי, התרגלתי לשגרת העבודה והלימודים ואפילו הכרתי את קים, בחורה בגילי שלומדת במשרה חלקית כמוני. בכל יום במשך כל השבועיים האלו הייתי צריכה להתמודד עם המראה המושך שלו וגם עם ההתעלמות המוחלטת שלו ממני, בין אם זה היה במשרד או בחדר כושר.
או למשל ממש עכשיו, כשדלתות המעלית נפתחות ורק ג'ייסון עומד בפנים לבדו. אני נכנסת פנימה כשעינינו נפגשות לרגע קצר אבל הוא משפיל את מבטו וזז מעט הצידה. אני נעמדת לידו כדי שאוכל להסתכל עליו מבלי להפנות לו את גבי, אולי זאת תהיה הזדמנות מצוינת כדי לדבר איתו סוף סוף.
אני לא יודעת למה חשבתי שאצליח להוציא לפחות מילה אחת מהפה כי הדבר היחיד שקורה, הוא שתיקה מוחלטת. במשך ארבעים ושלוש קומות המעלית לא עוצרת אפילו פעם אחת ואף אחד מאיתנו לא מוציא הגה מהפה, אני יכולה רק להסתכל אליו במשך כל הזמן הזה, אבל לצערי מבטו כמו תמיד, נוקשה ומופנה הצידה, לכיוון הנגדי מאיפה שנעמדתי.
דמי רותח שוב, רק מהקרבה אליו ומהעובדה ששנינו נמצאים לבד בתוך המעלית, אני מתאפקת שלא לעשות כל כך הרבה דברים כרגע לפני שבכלל דיברנו אחד עם השנייה מאז שנפרדנו, אבל זה לא יקרה, אני יכולה רק להסיר את הסוודר כדי להתקרר מהחום שהתפשט בגופי מהרגע שנכנסתי לתוך המעלית.
ברגע שדלתות המעלית נפתחות והוא יוצא החוצה, יוצא מפי צליל קצר. אין לי מושג מה באתי לומר אבל הוא בכלל לא עצר כדי לנסות להבין מה זה היה והמשיך ללכת בדרכו. לוקח לי כמה שניות כדי להתאפס לפני שהדלתות נסגרות שוב ואני מצליחה להביא את עצמי לצאת מהמעלית ולהגיע למשרד. הוא כבר בתוך משרדו, אני חושבת, דלתו סגורה והקיר אטום כך שאי אפשר לראות אם הוא באמת נמצא בפנים. חשבתי שאצליח להתמודד עם המראה המהפנט שלו, אבל מיום ליום זה רק נהיה יותר ויותר קשה כדי להתמודד עם זה ולהמשיך את היום כרגיל מבלי לחשוב עליו ועל הריחוק שבינינו.
"בוקר טוב גברת וויליאמס, תרצי לשתות משהו?" זואי קמה מכיסאה ומתקרבת אליי, אפילו לא שמתי לב שהיא יושבת כאן.
"זה בסדר, אני יכולה להכין בעצמי. ובבקשה, תקראי לי קייט," אני כמעט מתחננת אליה ולפני שנכנסת לתוך משרדי מבחינה בזר ורדים אדומים שעל השולחן הקטן.
אותו זר שקיבלתי בכל יום בשבוע האחרון.
"זואי?" אני מסתובבת אליה. "עוד פעם הגיע זר, לא רשום ממי זה?"
YOU ARE READING
משיכה בלתי נשכחת ☆
Romanceהם היו האוויר לנשמה אחד של השנייה, עכשיו כל מה שעומד ביניהם, היא הגאווה. הגאווה מפריעה לשניהם להתקרב ולדבר מאז שנפרדו דרכם, אבל המשיכה הממכרת מבלבלת אותם ומפריעה להם להמשיך בשגרת היומיום שלהם מבלי לחשוב אחד על השנייה ועל הריחוק שביניהם. מה הם יעשו א...
