פרק 12

35 5 1
                                    

קייט

הוא אמר שנהיה ידידים.

אני לא יודעת אם אני באמת מאמינה לזה, לכן אני מתכוונת להראות לו שהוא לא יכול להיות רק ידיד שלי.

לא ציפיתי לזה כשרציתי שהוא יבוא וידבר איתי, לא ציפיתי שהוא ירצה לשכוח מכל מה שקרה בינינו בעבר ולפתוח דף חדש, אני לא מסוגלת לעשות את זה, זה לא אפשרי.

ואני לא יודעת איך הוא בכלל חשב על לעשות את זה.

"אז... אתם באמת ידידים עכשיו?" קים שואלת כאילו שלא מאמינה כשאנחנו בדרכנו החוצה.

"אני מניחה," אני עונה עם עצב בקולי.

"את יודעת? אני לא בטוחה כל כך שהוא חושב שאתם אקסים, או ידידים," היא מצביעה לעבר היציאה מהמבנה.

"מה?" אני מביטה בעקבות האצבע שלה, לא מצליחה להתאפק ומייד מסמיקה.

ג'ייסון עומד שם בחוץ, מתחת למטרייה, הוא באמת מחכה כדי לאסוף אותי. אפילו לא שמתי לב שיורד גשם עד שראיתי שהוא מחזיק מטרייה ביד אחת ובידו השנייה הוא מקרב את הסיגריה אל פיו ושואף עמוקות, אני יכולה לחשוב על הרבה דברים שהייתי רוצה שהוא יקרב אל פיו ברגע זה, אבל לצערי בינתיים זאת רק הסיגריה.

הוא נכנס למשרדי גם הבוקר ושאל אם אני צריכה להגיע לכאן גם היום כי יש לו פגישה לא רחוק מכאן, עוד הפעם. לא הצלחתי לומר כלום והנהנתי עם ראשי לפני שיצא, גם במשך כל הנסיעה לכאן כמעט ולא דיברנו, הוא היה עסוק בשיחות טלפון שקשורות לעבודה ואני עבדתי קצת דרך הטלפון וחשבתי על כמה שינויים שאפשר לעשות במלון. הרקיבות שהייתה בליבי מאז שנפרדנו מתחילה להירפא באיטיות, אבל בכל זאת יש לי הרגשה שזה לא יחזיק מעמד יותר מדי זמן.

"הולכים?" ג'ייסון מוציא אותי מהמחשבות ומכבה את הסיגריה.

לא שמתי לב שאני כבר עומדת מתחת למטרייה, כל כך צמוד אליו, לא שמתי לב אפילו שקים כבר לא לידי ושבכלל צעדתי לכיוונו עד שדיבר אליי. אני מביטה למעלה, שערו רטוב מעט מהגשם ואני מתאפקת שלא להעביר את ידי בשערו ולנער אותו. לא חשבתי שהוא באמת יהיה כאן ויחכה בגשם, אני לא מצליחה להפסיק לחייך רק כי הוא אפילו לא יודע מתי אני אמורה לסיים ובכל זאת חיכה לי כאן, בדיוק ביציאה מהמבנה.

"מה? כן, נלך," אני מצליחה להתאפס ומנסה להרגיע את החיוך שהופיע על פניי מהרגע שיצאתי מהמבנה בזמן ששנינו צועדים יחד לכיוון המכונית.

"קרה משהו טוב היום?"

"לא בדיוק," אני מסמיקה שוב וחוגרת את עצמי. "איך ידעת מתי אני אמורה לסיים?"

"לא ידעתי, סיימתי את הפגישה לפני כמה דקות כשהגשם התחיל ונזכרתי שלא לקחת איתך מטרייה," הוא אומר בלי להביט לכיווני ומתחיל בנסיעה.

משיכה בלתי נשכחת ☆Where stories live. Discover now