פרק 5

91 6 1
                                    

ג'ייסון

"אני יודע שקשה לך לסמוך עליה אחרי מה שקרה ואני גם יודע למה אתה עושה את כל זה, אבל אני עדיין חושב שיש סיבה לכך שהיא נפרדה ממך." ליאם אומר דרך הטלפון.

"אז בגלל זה דאגת שהמשרד שלה יהיה צמוד לשלי?"

"לא. זה בגלל שאתה מתמרן אותה, אתה עושה את כל זה בשבילה למרות הכול ודואג לכך שהיא אפילו לא תדע מזה, היא בטח חושבת שלא אכפת לך ממנה."

"זה לא משנה מה היא חושבת. זה רק מוכיח שצדקתי מההתחלה, אין דבר כזה..."

"אתה לא יכול להגיד לי שאין דבר כזה אהבה," הוא קוטע אותי. "אז מה זה הדבר הזה שיש ביני לבין מיה, אתה אומר שאנחנו סתם משחקים אחד עם השנייה?"

"טוב, לא. אבל..."

"אין אבל, יש דבר כזה. ואם אתה לא רוצה להאמין בזה, זו בעיה שלך, אף אחד לא יכול להכריח אותך להאמין בדבר שאתה לא חושב שקיים בגלל משהו שקרה בעבר. מה שהיה בעבר כבר קרה וזה נגמר, אתה צריך לעבור את זה ולהמשיך הלאה, מה שקרה אצלם לא אומר שזה יקרה לכל אחד. והנה, אני ומיה ההוכחה לכך, לא חסר עוד זוגות שמטורפים מאהבה בעולם הזה ואתה יודע את זה. לא משנה כמה תנסה להכחיש את זה, אני יודע וגם אתה יודע שזה מה שאתה באמת מרגיש, ואתה גם יודע מתי זה בדיוק התחיל ושזה בחיים לא יסתיים. ברגע שזה זה, זה לא יוצא מהראש."

אני נאנח, "זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב."

"אני יודע בדיוק מה פשוט ומה לא, אני עברתי את זה בזכותה, התמודדתי עם ההשלכות של מה שקרה והמשכתי הלאה. וגם אתה היית יכול אם היית נפתח בפניה, אתה לא צריך להתבייש בכלום. הדבר היחיד שאתה צריך להתבייש בו, הוא העובדה שאתה לא נותן לה לעמוד לצידך גם ברגעים המכוערים בחיים." הוא מטיח את המילים הקשות האלו, למרות שזה בדיוק מה שאני צריך לשמוע זה לא ישנה את העובדה שקשה לי להתקרב אליה עכשיו מבלי לראות את הרגע הזה שבו היא קמה מהכיסא, יוצאת מהמסעדה ומשאירה אותי חסר מילים.

אם היא הייתה מחכה רק עוד קצת, אולי המילים היו נפלטות מפי, אבל אני לא מסוגל לעשות את זה. אם אני לא מסוגל לחשוב על זה אז בטח שלא אהיה מסוגל לחשוף את זה בפניה. לא משנה כמה חשבתי שטעיתי כל חיי בנוגע לאהבה, לא משנה אם באמת אהבתי אותה או לא. אני פשוט לא מסוגל לדבר על זה בקול רם, עם אף אחד.

"אולי אתה צודק ואולי לא. אבל שום דבר לא ישתנה."

"בטח שזה משתנה, אתה לא יכול לערב אותי בכל דבר שאתה רוצה להביא לה ולהגיד שזה ממני, אתה יודע טוב מאוד מי אחראי כאן על העסק החדש שנפתח תחת החברה שלנו."

"זה לא משנה מי אחראי או לא, האדם שהיא תדע שזה בא ממנו הוא אתה, וזה לא ישתנה." אני קובע ולוגם מהוויסקי.

"טוב, אם אתה כל כך מתעקש."

"אני בהחלט מתעקש."

"בסדר," הוא נכנע סוף סוף. "טוב, אני צריך לחזור לאשתי. אדבר איתך מתישהו, אולי בעוד כמה שבועות כשנחזור הביתה."

משיכה בלתי נשכחת ☆Where stories live. Discover now